בואו נדבר על גלישה בטוחה ברשת לילדים
לפני שנתחיל, קחו שנייה לחשוב מהו 'זמן מסך' לגיטימי לגלישה ברשת של ילדים? האם הילדים שלכם עוברים אותו? בקרב מומחים, הדעות לגבי 'זמן מסך' חלוקות ויש הטוענים שגלישה של ילדים בגילאי 8-18 לא צריכה לעבור שעתיים ביום אך מחקרים הראו כי למעלה מ-40% מההורים לא מגבילים את זמן המסך ו-30% לא רואים בעיה בחשיפה ממושכת.
מה זאת חשיפה ממושכת? עוד ב-2017, כאשר איגוד האינטרנט ישראלי ערך מחקר לגבי 'פערי תפיסות והתנהגות במרחב המקוון' עלה כי:
- 29% מבני הנוער מבלים בין 2-4 שעות ביום מול המסך
- 32% בין 4-6
- 26% למעלה מ-6 שעות ביום.
במחקר שערך 'מכון פיו' (Pew Research Center) אחד ממכוני המחקר הגדולים בארה"ב, נמצא כי מרבית ההורים (45%) חושבים שגיל 12-14 הוא הגיל הנכון לתת לילד סמארטפון ורק 1% חשב שכבר בגיל 3-4, אם כי יותר משליש מההורים העידו כי הילד היה באינטראקציה עם סמארטפון לפני גיל 5.
אז מה הסיכונים בגלישה ממושכת ומה אפשר לעשות?
כיום, בעידן 'הלמידה מרחוק' או 'לימודים בתקופת הקורונה', זמן המסך גדל בצורה משמעותית והסיכונים בחשיפה ממושכת כוללים בעיות בריאותיות, בעיות קוגניטיביות וחשש לפגיעה (הטרדות, העלבות, חשיפה לתוכן פוגעני ועוד) וברור שככל שזמן המסך עולה כך גם הסיכוי לפגיעה.
המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת (מוקד 105) פרסם כי בשנת 2019 התקבלו וטופלו 7,655 פניות לגבי פגיעה בילדים ברשת, אך ברור שהמספרים גבוהים יותר כי 70-80 אחוז מהילדים לא ידווחו על כך! אז מה אפשר לעשות?
נתחיל ממשהו שדווקא לא כדאי לעשות וזה למנוע מהם לחלוטין. האיסור הופך את הפיתוי לגדול יותר וגורם לכם, ההורים, להיות פחות מעורבים. אם כי מחקר של 'מכון פיו' נמצא כי 80% משתמשים בלקיחת הסמארטפון או באיסור על שימוש במסכים ככלי לענישה.
כמובן שמומלץ להשתמש בכלים טכנולוגים כמו הגבלת תכנים, אבל חשוב שהילדים לא ירגישו תחת מעקב ויוכלו לשמור על פרטיותם גם מולכם. חשוב שהילדים ירגישו בנוח לשתף – בין אם זה מורה, חבר או אתכם ההורים כאשר הם נפגעו או נחשפו לתכנים לא הולמים ברשת.
כדי להתחיל ערוץ תקשורת בריא מול הילדים לגבי גלישה בטוחה רשת, צריך להתחיל בדוגמא אישית. קשה להגיד להם שהם מגזימים בזמן שאתם גוללים בפיד של הפייסבוק בזמן ארוחת ערב.
לאחר מכן, תתעניינו ותשאלו שאלות (ותנסו לא להיות שיפוטיים) לגבי הרגלי הגלישה שלהם: לאיזה אתרים הם גולשים, באיזה רשתות חברתיות הם פעילים ואחרי מי הם עוקבים ומי עוקב אחריהם, מה מעניין אותם ועוד.
אם הם נמצאים ברשת חברתית שאתם פחות מכירים (כמו טיק-טוק למשל), תנסו לקרוא ולחקור קצת על הפלטפורמה לפני שאתם מביעים דעה נחרצת לגבי האופי והשימוש בה.
בשלב הבא, אפשר לנסח איתם כמה 'כללי אצבע' – כלומר כללים פשוטים ליישום, גם אם הם לא מדויקים לחלוטין לכל סיטואציה. למשל:
- שהפרופיל ברשתות החברתיות יהיה פרטי ושיאשרו רק את מי שהם מכירים
- לא למסור פרטים אישיים
- להימנע מצ'אטים שמאפשרים אנונימיות
הסכנות הקיימות בגלישה ברשת
לאחר שנוסחו 'כללי האצבע' אפשר להמשיך לדו-שיח מורכב יותר שמדבר על הסכנות הקיימות בגלישה ברשת וכיצד לפתח חשיבה ביקורתית לגבי התוכן שהם צורכים ומפיצים. תזכירו להם שתוכן שעלה לרשת נשאר שם לעד ושאיכות העוקבים והאינטראקציה היא החשובה ולא הכמות.
דברו איתם על אשליית הדימוי העצמי שתוכן ברשת עלול לייצר ותדגישו שמה שרואים ברשת הוא לא בהכרח נכון – החיים של כוכבות הרשת לא בהכרח נוצצים, לא כל אחד מקפיץ כדור כמו מסי וסרטון שטוען כי כדור העולם שטוח הוא תיאוריה (שגויה, אך לא נכנס לזה). לבסוף, הגדירו קווים אדומים – מקרים של פגיעה או חשיפה לתכנים לא הולמים שמחייבים דיווח מיידי.
הילדים והרשת מתפתחים בקצב מהיר, כזה שקשה מאוד לעקוב אחריו, ולכן חשוב לזכור כי מדובר בתהליך מתמשך ולא בשיחה נקודתית על "איך באים תכנים לעולם?" (אגב, גם "השיחה הגדולה" דורשת זמן, פתיחות וסבלנות).
למנוע מהם לגלוש ברשת זו לא אופציה ולכן גם חשוב לעודד את הילדים לעשות אינטראקציה אקטיבית בעולם המחשבים דרך קורסי פיתוח תוכנה כמו חוג פיתוח אפליקציות לאנדרואיד לילדים, לימוד פייתון לנוער, קורס בניית אתרים לילדים ועוד – הכשרות בהן ילדים לא לומדים "רק לפתח" אלא גם רוכשים כלים של חשיבה ביקורתית וניהול משימות מורכבות.
בשורה התחתונה? ברגע שנכין את הילדים לעולם שבו הם יהיו המבוגרים האחראיים – עולם בו מחשבים, רשתות ואינטראקציה דרך מסכים יתפסו נפח הרבה יותר גדול מאשר עכשיו, עולם שלא בטוח שאנחנו, ההורים, מכירים. לכן במחשבה שנייה, כדאי שנלמד גם את עצמנו להסתגל למציאות אחרת ובכך לסייע לילדים להפוך את המרחב הווירטואלי לבטוח יותר.
אם עניין אתכם לקרוא על גלישה בטוחה ברשת לילדים, אולי יעניין אתכם גם: